המבקש הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירת אינוס, וביקש לערער על פסיקת המחוזי ולעכב את ביצוע גזר הדין עד יתברר הערעור. השופט שטיין בבית המשפט העליון קבע כי הוא איננו רואה כי דין הערעור על הענישה עצמה יתקבל, משום שביחס לעבירה היא בתחום הסביר; ועם זאת יש מקום לטענה כנגד דרך הבחינה של אחת מן העדויות המרכזיות בתיק, ולכן "יש בידי המבקש טענה רצינית לכאורה כנגד הרשעתו". משכך הורה השופט על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד אשר יתברר הערעור.